בשיעור דיברתי על הצורך הנשמתי הזה ליצור, מכירים אותו? הדגדוג הזה בבטן ובאצבעות ליצור, לצייר, לגעת בצבע? אבל השגרה, והילדים והעבודה וקצב החיים הזה מונעים מאיתנו לתת לו מקום ולהוציא אותו לידי ביטוי.

נתתי טיפים לעבודה עם העיפרון והדגמתי כמה פשוט לצייר חפץ מתוך התבוננות וליצור לו נפחיות תלת מימדית.
ואיך בקלות ניתן לפנות מקום לציור בשגרה שלנו, אם יש לנו את הכלים וטכניקות לעבוד נכון.